חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ת"א 15959-09-12

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
15959-09-12
13.12.2012
בפני :
אשרית רוטקופף

- נגד -
:
שמעון משיח
 :
עזרא ביבי
החלטה

לפני בקשה לדחיית התביעה  על הסף.

הרקע לבקשה

המשיב, הוא התובע בהליך העיקרי, הבעלים של מכון לתיקון גירים למשא כבד בלבד בשם "ח.ל.ט מכון לגירים" בפתח תקווה (להלן: " המכון").

עיקר פעילות המכון התרכזה בשיפוץ ותיקון תיבות הילוכים למשאיות/ אוטובוסים/ ציוד כבד.

המבקש, הוא הנתבע בהליך העיקרי, היה עובד של המשיב החל מתאריך 1.11.1995 ועד לתאריך, לטענת המבקש- 19.2.12 ולטענת המשיב, עד לתאריך 1.8.11.

בין הצדדים שררו יחסי עבודה טובים ותקינים במשך השנים אולם, משהחל ציוד להעלם לכאורה מהמכון, חלה הרעה ביחסי הצדדים.

ביום 1.8.11 המבקש עזב את המכון בשל ויכוח שהתרחש לכאורה בין הצדדים, ופנה לקופת החולים מאחר וחש ברע לטענתו.

המבקש הופנה לבית חולים בלינסון ושם אובחן כסובל מאירוע מוחי קל והופנה לטיפול שיקומי ותרופתי.

ביום 3.4.12 המבקש הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בתיק ס"ע 45692-04-12 בטענה כי המשיב חייב  בתשלום בגין פיצויי פיטורין, פדיון חופשה, דמי הבראה, משכורת 13 ועגמת נפש (להלן: " התביעה בביה"ד לעבודה").

ביום 6.9.12 הוגש בבית המשפט זה כתב תביעה מטעם המשיב כנגד המבקש וכותרתו "כספית נזיקית" על סך 1,000,000 ש"ח.

הבקשה

המבקש טוען כי יש לדחות התביעה על הסף או לחילופין לסלקה  על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, שכן הסמכות העניינית הייחודית לדון בתביעה נתונה לבית הדין לעבודה, המוסמך להכריע בכל המחלוקות שבין עובד למעביד ואשר עילתן נעוצה ביחסי העבודה.

המבקש טוען כי בין המשיב לבינו שררו יחסי עובד ומעביד וכי כל האירועים הנטענים בכתב התביעה, הגם שהם מוכחשים מכל וכל, התרחשו במהלך תקופת עבודתו במכון ובקשר לביצוע תפקידו כעובד שכיר שלו, ובהקשר זה בלבד. לשיטתו, הגם שנטען בכותרות ובסיסמאות כי ביצע כלפי המשיב עוולות נזיקיות, הרי לכל היותר עסקינן במחלוקות שניתן להגדירן כטענות בדבר מעשי הפרת אמונים כלפי מעסיקו והפרת חובותיו כעובד, מעשים המצויים בד' אמות סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

המשיב טוען כי בית משפט השלום מוסמך גם מוסמך לדון בתובענה, וזאת לאור סעיף 24(א)(1) ל חוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן: " חוק בית הדין לעבודה"), המחריג את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתובענה שעילתה ב פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

המשיב טוען עוד כי העילה נושא תביעתו אינה יכולה להיחשב כסכסוך שעילתו ביחסי עובד ומעביד שכן עסקינן בעוולות נזיקיות לרבות תרמית. המשיב מפנה לפסיקה בה נקבע כי אף אם התקיימו בין בעלי הדין יחסי עובד- מעביד, הסמכות לדון בתובענה שעילתה נזיקית מסורה לבית משפט אזרחי ולא לבית הדין האזורי לעבודה. זאת כאמור, נוכח העבודה כי אין עסקינן, לטענת המשיב, בזכויות שמקורן במשפט העבודה, אלא בזכויות "אזרחיות" אשר הוחרגו במפורש מסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה.

דיון

שאלת הסמכות העניינית

שאלת הסמכות העניינית, במתח מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט האזרחי לבין בית הדין לעבודה, הוכרעה על ידי המחוקק בסעיף 24 ל חוק בית הדין לעבודה:

"בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד, ולמעט תובענה שעילתה ב פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>